אביבה נעמן היא דור עשירי לבעל שם טוב, מייסד התנועה החסידית. הייחוס המשפחתי נותן את אותותיו גם בפסלים ובציורים שלה, המעניקים מקום של כבוד לדמויות ולגיבורים מסיפורי התנ"ך, לצד דמויות ססגוניות ומעוררות חמלה מהעיירה היהודית המזרח אירופית שהייתה ואיננה עוד.
ביד אוהבת ורגישה, מעניקים הפסלים של אביבה חיים חדשים לכליזמרים היהודים: כנר מרקד, חצוצרן מקפץ, ואף דיוקן קבוצתי הנקרא "א-שימחע אין שטייעטל", גם הוא בהשראת העיירה היהודית: חמישה פסלים מרקדים, בלבוש ובתנועה הלקוחה מריקודי החסידים.
פסלים רבים עוסקים בסיפורי התנ"ך, כאשר עוצמת החומר של פסלי הברונזה מתחזקת ומחזקת את עוצמת הגיבור התנ"כי. כל זאת, בגישה המקורית והמינימליסטית המאפיינת את יצירתה של אביבה בנושאים אלה. בין הפסלים:
- פסל "אל תשלח ידך אל הנער" - עקידת יצחק
- פסל "שמשון הגיבור" - בו מודגשת עוצמת השרירים בפלג גופו העליון
- פסל "חלום יעקב" - הסולם כמחבר עולמות עליונים ותחתונים ועליו דמויות ערטילאיות כמלאכים
- פסל "אליהו עולה בסערה השמיים" - התנופה שבסיפור קיבלה בפסל ביטוי כספירלה
- פסל "דויד הנער קולע בגוליית" - פשטות התנועה של הפסל היא-היא שמדגישה את כוחה
- פסל "והמן אבל וחפוי ראש" - מרדכי רכוב על סוס, הצועד גם הוא בראש מורם
- פסל "הולכים בחרבה והים להם חומה" - זוג רגלים יחפות ומשני צידיהן גלי מים ניצבים
- פסל "הסנה הוער באש ואיננו אוכל" - פסל ברונזה המדמה את להבות הסנה הבוער, עם רמיזה לשואה.
| 
 "אביבה נעמן")
