אביבה נעמן - פיסול, ציור

אביבה נעמן - מהעיתונות

ציירת ישראלית מציגה ב- Grand Palais בפריז
ציור אבסטרקט מודרני בצבעי שמן, של הציירת אביבה נעמן, נבחר לתצוגה ב"סלון הסתיו 1993", הנפתח ב- 23 באוקטובר בהיכל האמנויות בשדרות האליזה. "סלון האמנויות" מקובל כיוקרתי ביותר בין ציירים, אספנים ובעלי גלריות.
אחת לשנה מקיים הסלון תערוכה של עבודות ציירים מכל העולם. העבודות נבחנות בקפידה ע"י ועדה בינלאומית של שופטים ידועי שם, המאפשרת לאמן שעבר את הביקורת להציג רק עבודת שמן אחת. מעט מאוד ציירים ישראלים זכו להשתתף בתערוכה זו, הקיימת מזה 90 שנה.
(מהעיתונות)

תערוכת אמנים ישראלים העומדים להציג ביפן נפתחה במעמד מצנע
במעמד ראש העיר, עמרם מצנע; יועץ שגרירות יפן בישראל, קנז'י אוקדה, ואוצרת מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה, אילנה זינגר, נפתחה בגלריה ג'י. או. בחיפה, תערוכה של קבוצת אמנים ישראלים, היוצאת להציג ביפן. הקבוצה הוזמנה להשתתף בתערוכה משותפת של אמנים ישראלים ויפנים בעיר קובה, כמחווה לשנות ה- 50 למדינת ישראל.
בין המציגים: גדעון אוברזון (פיסול), גד אולמן, נטע דור, יעל נויבירט וכן אביבה נעמן, שאף יזמה וארגנה את התערוכה.
(מהעיתונות)

ציורים, רישומים, תערוכות, גלריה go חיפה, פסלים ישראלים

שיחה עם הציירת אביבה נעמן
- מתי התחלת לעסוק באמנות?
מאז ומתמיד ציירתי, ותמיד אמרו לי שאני מוכשרת, אך לא למדתי ציור באופן מסודר ולא התייחסתי לזה ברצינות. רק בשנת 1980 הצטרפתי לקורס ציור באוניברסיטה העממית עם רפי משל. כך "פרצתי", ונפתח בפני עולם חדש וקסום.
- למה הגילוי העצמי שלך בתחום האמנות היה בגיל מאוחר יחסית?
כשהייתי צעירה, הבית והמשפחה נראו לי חשובים יותר. אני לא מצטערת על כך. לכל דבר ישנו הזמן הנכון. היום אני מציירת ומציגה בהצלחה, וההתמסרות לציור וליצירה מעניקה לי המון. אני מאושרת.
- האם זכית בהכרה כציירת?
ההכרה הראשונה הייתה ב- 1989, כאשר הצגתי בתערוכת חובבים בבית ציוני אמריקה ציור של נוף ירושלים וזכיתי במקום הראשון. מאוחר יותר שלחתי רישומי פסטל לתחרות בניצה, וזכיתי בפרס "נשר הכסף". בעקבות כך הוזמנתי להציג במלון נגרסקו בניצה, שהוא אחד המפורסמים בעולם, וקיבלתי ביקורות מצוינות. בהמשך יצאתי בתערוכת יחיד בגלריה "גורדון 30" בתל אביב. גם כאן הייתה לי הצלחה רבה ומוזיאון ישראל בירושלים רכש תמונה...
- מה הטכניקה והנושאים האהובים עליך?
אני מציירת בטכניקות שונות. הרישום שלי עדין ורגיש. אך הטכניקה המיוחדת שלי היא פסטל, ויש לי גם טכניקה שונה בשמן. אומרים שהציור שלי פיסולי, אך לפסל ממש עדיין לא התחלתי. הנושאים האהובים עלי הם נשים, תחושות של תנועה בגוף וירושלים. אני רואה נשים אחרת - ריאליסטיות ולא מעוותות. אני מחפשת תנועה רכה של אנרגיה, תנועה של אור וצל בגוף. האישה בעייני רכה מאוד, וחשוב לי לתת את התחושה של שקט ורגיעה. אני רומנטית מאוד, אוהבת אנשים ותמיד מחפשת את הצד היפה בכל נושא. אשר לירושלים - זה הנושא הקרוב ביותר לליבי, ואני למעשה מציירת את אהבתי ורגשותיי לירושלים.
שיחה: מאירה לבנת
(מתוך מגזין "אמנות")

רישומים, ציורים, ירושלים, פסלים ישראלים, ציירת, פסלת

אביבה נעמן בגלריה 90
אביבה נעמן פותחת השבוע תערוכת רישומים שלה בגלריה 90, בבן יהודה 90 ת"א. לאחר תערוכות רבות בהן הציגה בצבע, פסטל, מים ושמן, החליטה להציג פן נוסף בעבודתה, רישום, שאף הוא ציור.
אביבה נעמן יוצרת עבודות מרתקות. למרות העיסוק האובססיבי שלה בדמויות נשים, וחרף תחושתה שבזאת היא טובה ביותר, הרי בעיניי מצאו חן דווקא ציורי הנוף החצי מופשטים שלה, ואפילו יצירותיה בסגנון ג'קסון פולוק, בהן היא מעיזה לשרבט במכחול בצורה יותר חופשית ופחות אקדמית. אולי אופייה המעודן הוא שכופה עליה משמעת והליכה במסורת, אך דווקא במקום שאינה מתייחסת למה שמתחייב כביכול, שם היא מוכיחה את עוצמת ביטויה.
רישומיה של אביבה מכילים את יסודות הציור. שימושה במכחול הטוש יוצר משחק אורות וצל, ומגדיר נפחים מבלי להזדקק לקונטור הגרפי. ובכך, גובר היסוד הציורי על הרשומי שבה.
אותו ניגוד קיים גם בעבודות אחרות שלה, שהוצגו במוזיאון במונקו ובמקומות רבים בעולם, וזיכו אותה בתשומת לב ובהתעניינות. מדובר בניגוד הקיים בציורי הפסטל שלה, שבהם היא מציירת בקווקווים בצורה גרפית, ובכך מעבירה את המדיום הציורי לתחום הגרפי, הרשומי.
ניגודים אלה מעניקים לעבודותיה של אביבה נעמן אופי אישי, ובונים את "כתב ידה" המיוחד. הצירוף של רגישותה, דקויות אבחנתה, ורישומם על הבד או על הנייר, מעלים בפנינו ציירת עם עבר והווה עשירים, ועתיד מבטיח עוד יותר. נקווה שלא תתמקד אך ורק בדמויות הנשים ותעשיר את הצופים בציורי נוף, בהם כוחה רב לא פחות, ואולי יותר.
("צומת המוזות" 7.4.93)

הגוף הנשי, החושניות, הרכות והיופי
...הנושא המרכזי בציורי אביבה נעמן הוא הגוף הנשי, החושניות, הרכות והיופי, המאפיינים את העירום הנשי. הללו מושגים בשפת ציור, כגון: אור וצל, תנועה ואקצרה, ומיושמים בתנוחות הגוף השונות.
ביצירותיה שואפת אביבה להגיע לאיזון, לשלווה ולהרמוניה. לדבריה, יש "הרבה רעש" בסביבה שבה אנו חיים, ולכן על האמנות לעסוק בערכים של יופי ואסתטיקה.
ציוריה של נעמן מקרינים תחושה של איזון ורוגע, אך תהליך היצירה מלווה, בלא ספק, במעורבות רגשית עמוקה. אחת החוויות שעברה בוודאי תמחיש זאת: אישה כבת 90 שהכירה, ביקשה ממנה לצייר בעבורה ציור על פי צילום של אמה שנספתה בשואה. לאחר שסיימה נעמן את הציור היא נקשרה אליו כל כך, עד שלא יכלה להיפרד ממנו... השלווה והשקט מתברר, נוצרים בתהליך המעיד על סערה פנימית, הזדהות ומעורבות.
(מתוך כתבה: אמנות לשמה)

פיסול, ציור - מתוך העיתונות