ברישומים שלה, תופסת אביבה ומעבירה במדויק גם את התנועה ואת האפיון הפסיכולוגי של הדמות. מגוון התנועות, התנוחות, הקומפוזיציות והטכניקות, מעידים על החיפוש הבלתי נלאה לשלמות מבנית.
"... יש לי מודל ואני מתחילה לעבוד עליו. אני קודם כל מחפשת את התנועה שמוצאת חן בעיניי, את חלק הגוף שמוצא חן בעיניי. לעתים רחוקות אני מציירת גוף שלם... לאחר מכן, אני לוקחת את הציור הביתה, מניחה על הקיר וחיה איתו. מסתובבת, הולכת, באה, מתקרבת, מתרחקת... הצבעים תמיד מונחים ליד הציור ואני מוצאת עוד נקודה ועוד כתם להוסיף. בדרך כלל אני עובדת קרוב מאוד למודל, כדי להבחין בתנועה מתחת לעור, לחוש את האנרגיה שהולכת בגוף...".
"... אי אפשר להראות כיעור בגוף, כי הגוף זה יציר האלוהים. גברים אינני מציירת כי יש בהם שריריות ואגרסיביות, ממנה אני בורחת. אני בוחרת בנשים... היופי שאני רואה באישה הוא יופי של נוף. מתוך גוף האישה אני רואה הרים, גבעות, נופים ומרחבים. זה אולי משונה בגילי, אבל אני מאוד רומנטית...".
רישומים בפסטל שזכו בפרס "נשר העיר ניצה"
ראויה לציון מיוחד קבוצת רישומים בפסטל שזיכו אותה בפרס היוקרתי 'נשר העיר ניצה". הרישומים בפסטל של אביבה מסגירים את משיכתה לנפחים, לאפקטים של תנועה ותנוחה, וכן ליצירת אפקטים של אור וצל, הנוצרים על-ידי שכבות מרובות של קווקווי צבע. טכניקה זו יוצרת ציורים חיים מלאי הבעה, זרימה וחושניות - הדמויות נראות כפסלים המצוירים בצבעים רוטטים. | 
 "אביבה נעמן")
